אלימות: לא משחק ילדים

אלימות: לא משחק ילדים

האנונימיות והיכולת לערוך את תגובותינו בשימוש הנרחב במדיה הדיגיטלית, הנם חלקיק מהסיבות לתופעת האלימות אשר צפה בכל פינה בחיינו. מבוגרים אשר מבחינים בין העולם הווירטואלי לזה האמיתי, מתקשים לעשות את ההפרדה וחווים תסכולים רבים כתוצאה מחשיפה לתכנים לא הולמים ולטוקבקים פוגעניים.

בני הנוער נחשפים לאפס הסובלנות בעיקר בחיי היום יום, אך התיקון ניצב בבסיס הבעיה - התקשורת. אנו אמנם חלק מאותה המערכת, אך כאשר ניתן להגיע לעמק השווה באמצעות שיח מקרב, ניתן גם למנוע מקרים של אלימות מתפרצת.

כיום הקושי טמון בחשש מפני ההמון, אשר כך נראה - מחזיק בגאון בדגל האלימות כשפת הרחוב הבסיסית. במהלך המפגש מוסרת המסכה מעל פניה של האלימות, ומוצגת האמת שמתחתיה: האלימות הנה נשקם של החלשים: הלא החזקים אינם זקוקים להוכחה שהם כאלה (במקרה זה - בדמות פגיעה בקורבנותיהם)

מפגש זה הנו מפגש שלמרות נושאו - נשאר קליל וקולח. השפה הנה שפתם של התלמידים, אך המסר חד וברור: דרכינו החברתית, ועתידנו תלויים ביכולתינו לקיים חברה תקינה אשר שואפת לעזרה הדדית ולסולידריות. הנתינה: היא לב העניין, והדגש פשוט, אם תרצה לקבל, למד ראשית לתת.